מיזם-מרכז יזמות מתקדמת ערד בע"מ נ' חיון

החלטה

בקשה למתן סעדים זמניים.

לפי הנטען בבקשה, הצדדים שותפים למיזם בפיתוחם של כלי טייס מסוג מצנח ממונע גלגלי דו מושבי. במסגרת זו השקיעה המבקשת כספים רבים בפיתוח. בין היתר, המבקשת מימנה רכישת חלקים שונים שהורכבו על כלי טייס שהובאו למקום על ידי המשיב.

הבקשה המקורית כללה גם טענות לבעלות משותפת של הצדדים בכלי הטייס וזכויות נוספות של המבקשת בתוצרי הפיתוח, על רקע זכויות "קניין רוחני" של המבקשת בכלי הטייס. כמו כן, כוללת התביעה גם סעד כספי, להחזר השקעותיה של המבקשת.

בשלב ראשון, ניתן צו ארעי, במעמד צד אחד. בהמשך, התקיים דיונים במעמד הצדדים. בתום הדיונים, המלצתי לצדדים לברר המחלוקות הכספיות ביניהם במהירות בהליך של בוררות. משלא עלה בידי הצדדים לקדם הליך של בוררות, פנה ב"כ המשיב לבית המשפט בבקשה למתן החלטה בבקשה לסעד זמני ולהורות על ביטולו של הצו הארעי שניתן.

בתגובה מטעם המשיב לבקשה לסעד זמני נטען, כי לבית משפט השלום אין סמכות לדון בתביעה, לנוכח הוראת החוק הקובעת סמכות השיפוט של בית המשפט המחוזי לדון בתביעות בענייני "קניין רוחני". לגוף העניין, המשיב טוען, כי המבקשת לא השקיעה מכספה דבר, אלא מדובר במימון של המדינה. המשיב טוען, כי המבקשת הפרה ההסכמות בין הצדדים, לא השקיעה בפרוייקט, וכל שנותר לה הן טענות כספיות שאינן מצדיקות מתן צו מניעה זמני. המשיב מכחיש גם טענותיה של המבקשת לעניין שיעור השקעתה.

בדיון שנערך בפניי, ב"כ התובע הודיע, על רקע העדר סמכותו של בית משפט השלום לדון בסעדים בדבר ה"קניין הרוחני", כי הוא מצמצם התביעה שהוגשה לסעד הכספי.

לנוכח הודעה זו, חזר ב"כ הנתבע והדגיש התנגדותו של הנתבע למתן הסעד הזמני, שכן אין קשר בין צו המניעה המבוקש למחלוקת הכספית, ואין מקום למתן צו מניעה בסכסוך כספי גרידא.

הואיל ומדובר בתביעה כספית, והסעד המבוקש נועד להבטיח את מימושו של פסק דין כספי, אם יינתן לטובת התובעת (המבקשת) בהליך העיקרי, הרי שיש לבחון הבקשה לסעד זמני, בהתאמה לקריטריונים הנוגעים להטלת עיקול זמני. שהרי, מדובר למעשה בהחזקת שני כלי הטייס, לצורך הבטחת פירעון החוב הכספי הנטען. הדבר דומה לבקשה להטלת עיקול עצמי על רכוש, המוחזק בידי מבקש הבקשה.

לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו על ידי הצדדים ושקלתי את טענות ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה, שיש להורות על מתן צו זמני, כמבוקש.

באשר לתביעה הכספית, ניתן לומר כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.

בנוסף, שוכנעתי כי קיים חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק הדין.

במילים אחרות, אם לא יינתן הצו הזמני, ייקשה על המבקשת לממש את פסק הדין, אם יינתן לטובתה בהליך העיקרי. קיים חשש ברור, כי אם כלי הטייס יגיעו לידי המשיב, הוא ימכור אותם, והמבקשת לא תוכל להיפרע משווים של כלי הטייס. למשיב גם אין נכסים אחרים שיוכלו להבטיח פירעונו של החוב הכספי המשמעותי העומד על הפרק.

בחינת מאזן הנוחות, מובילה למסקנה, כי הנזק שייגרם למשיב מצטמצם בשמירת המצב הקיים, כך שכלי הטייס שהיו מוחזקים בידי המבקשת, ימשיכו להיות מוחזקים על ידה. בעוד הנזק שייגרם למבקשת עלול להיות אובדן הסיכוי לגבות את חובה. במצב דברים זה, נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשת.

לנוכח מסקנה זו, אין צורך להכריע בשאלה נוספת, הנוגעת לקיומה של זכות עיכבון על כלי הטייס המצוי בידי התובעת. בהקשר זה יצוין, כי אין לשלול את האפשרות, לפיה אומנם זכאית המבקשת לעיכבון בכלי הטייס, מכוח השקעותיה בפרוייקט ובכלל זאת ברכיבים שונים שהורכבו בהם.

הצו הארעי שניתן יעמוד בתוקף, עד למתן פסק דין בתובענה או עד למתן החלטה אחרת. בנוסף להתחייבות שניתנה, הצו מותנה בכך שיופקדו תוך 21 יום, עירבון כספי או ערבות בנקאית בלתי מוגבלת בסכום, בסך של 5,000 ₪, וכן שתי ערבויות של צד ג' בסך של 10,000 ₪, כל אחת.

הוצאות הדיון בבקשה לסעד זמני יבואו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: